שמשית

29/03/2016 עודכן בתאריך
ישוב קהילתי, נוסד בשנת 2000

מקור השם: השם שמשית לקוח משמה של "חורבת שמשית" שנמצאת באזור אלון הגליל. החורבה עדיין לא נחפרה ולכן אין הסבר מדויק לשם, משערים שהוא לקוח מלשון "שמש" או "שמשון".

רקע והתיישבות

שמשית הינה חלק ממרקם ישובים קהילתיים שהוקמו ב- 20 השנים האחרונות במהלך ספונטני שנבע מצורך אישי של אנשים ליציאה למגורים בטבע, כאשר הדגש הוא על איכות חיים, סביבה נקייה, וצורך לאומי של ישוב הגליל.

שמשית שונה משאר הישובים הקהילתיים שהוקמו עד כה. שמשית היא הישוב הקהילתי של שנות ה- 2000. בעוד שבישובים הקהילתיים, שהוקמו עד היום, הצפיפות הממוצעת הינה יחידה אחת לכל 1.5 לדונם, הרי הצפיפות בשמשית הינה יותר משלוש יחידות לדונם, זאת במסגרת המדיניות הארצית לניצול מושכל יותר של קרקעות הלאום.

התכנון של שמשית מבוסס על שלושה טיפוסי מגורים, יחידת מגורים על מגרש בן כ - 300 מ"ר , יחידת מגורים על מגרש בן כ - 400 מ"ר ויחידה ובה אפשרות לפיתוח יחידה נוספת במגרש בן כ- 500 מ"ר.

במרכז הישוב מרוכזים שטחי ציבור בהיקפים גדולים מהמקובל, זאת כדי לאפשר פיתוח שירותים ציבוריים ופעילות ציבורית בהיקף נרחב. את הישוב חוצים מספר צירים ירוקים המחברים את הישוב בכל הכוונים עם היער העוטף אותו מכל צידיו. שטחי הציבור מפוזרים בכל הישוב.

לתכנון הישוב ופיתוחו קדמה קביעת מספר עקרונות שהוו אבן יסוד לתכנון ולפעילות השוטפת. בין העקרונות: ישוב מתקדם שישק לשנות ה- 2000, ישוב ישראלי שישתלב במערך הישובים הקיים, ישוב ים תיכוני, צניעות, פתיחה לסביבה ולאפשרויות פיתוח, קשר טוב ליישובי הסביבה, מרכז פעילות תוסס ופיתוח רב שיתחשב בטופוגרפיה הקיימת בצמחיה הטבעית ובנטיעות.

היוזמה להקמת הישוב יצאה מהמועצה האזורית עמק יזרעאל בראשות מולה כהן. הפעילות הופסקה בשנת 1991 כשמשרד השיכון החליט להפסיק את הפעילות להקמת הישוב ולא לעסוק בכך. לבסוף הצטרפה המחלקה להתישבות של הסוכנות היהודית ליוזמה ושני הגופים, המועצה האזורית עמק יזרעאל והמחלקה להתישבות של הסוכנות, התחברו בפעילות להקמת הישוב. בעזרת שני גופים אלה ובתמיכת משרד השיכון הוקמה אגודה שריכזה את פעילות ההקמה.

החברה להגנת הטבע ניסתה להתנגד לרעיון הישוב בטענה כי אסור לפגוע בקרקע. לפי דרישת המשרד לאיכות הסביבה נעשה תחקיר השפעה על הסביבה שקבע כי הישוב אינו פוגע בשמורות הטבע או בסביבה ומשתלב עם סביבתו ועם כל התוכניות הקיימות, כולל תוכניות יער וייעור (תמ"א 22). הנושא הגיע לדיון למועצה הארצית לתכנון ולבניה שדנה בהתנגדויות, שמעה את טענות המתכנן והמתנגדים ואישרה את הקמת הישוב.

הבתים עוצבו תוך שילוב אבן במידה שלא תייקר מדי את הבתים אך תתן להם אופי מיוחד ויחוד לישוב. הצירים הירוקים יטופלו כך שיהוו מוקד לפעילות והנאה לכל התושבים ומבני הציבור תוכננו כך שישתלבו באופי הכללי של הישוב ובאופי טיפוסי הבתים.

את הישוב מנהלת אגודת שמשית באמצעות הועד המנהל שלה. חברי האגודה מיסדו ועדת ביקורת, ועדת קבלה, ועדת בניה, ועדת תרבות, ועדת חינוך וועדות אחרות.לוועדות מתנדבים כ- 200 תושבים. חברי האגודה שותפים, מגלים מעורבות רבה בפעילות השוטפת של הישוב.

בשנת 2015 מתגוררים ביישוב כ- 2,750 נפשות.

תעסוקה

רוב התושבים מוצאים את פרנסתם בעבודות מחוץ ליישוב.

חינוך

הגיל הרך: בישוב מתנהלת מערכת חינוך פרטית (בניהול הישוב) הכוללת: כיתות מעון (גילאי 0-3) וגני ילדים (3-6).

בי"ס יסודי: בית ספר "רעים" בישוב.

חטיבה ותיכון: בית ספר העמק המערבי ביפעת.

ביישוב קיימת מערכת חינוך בלתי פורמלית של צהרונים, חוגים, פעילות של תנועת הנוער (בני המושבים).

שירותי בריאות

קופ"ח כללית 04-6021999

מרפאת שיניים 04-6565854

כדאי לטייל

מבחר אתרי טבע, הסטוריה ומורשת במועצה האזורית עמק יזרעאל

עבור לתוכן העמוד