עסקים ביישובי המועצה האזורית עמק יזרעאל ייכללו במתווה הפיצויים החדש לעסקים בצפון בעקבות המלחמה

ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום (שני, 25/11) את תקנות מס רכוש קרן פיצויים לחודשים ספטמבר-אוקטובר 2024. התקנות כוללות מסלולי פיצויים לעסקים בצפון שנפגעו בעקבות המלחמה, במסלול מחזורים, מסלול שכר או מסלול הוצאות מזכות (השתתפות בהוצאות קבועות והוצאות שכר).

בעקבות פעילות אינטנסיבית ולחץ שהפעילה ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל - שלומית שיחור רייכמן, הוחלט להכליל במתווה הפיצויים גם את העסקים ביישובי המועצה. עסקים אלו, המופיעים בתוספת השמינית לתקנות, יוכלו לקבל פיצוי במסלול הוצאות מזכות לחודשים ספטמבר-אוקטובר 2024.

רשות המיסים תפתח את האפשרות להגשת תביעות מקוונות באתר האינטרנט שלה כבר בתחילת השבוע הבא. במקביל, יפורסמו התנאים המלאים לזכאות, רשימת היישובים הזכאים ומועדי ההגשה.

שלומית שיחור רייכמן, ראשת המועצה: "מאז פרוץ המלחמה, אנו פועלים ללא לאות למען תושבי העמק ועסקיו. הכללת העסקים שלנו במתווה הפיצויים היא צעד חשוב, שיסייע רבות לבעלות ובעלי העסקים להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של התקופה הקשה הזו. אני מודה לחברי ועדת הכספים ולכל השותפים שסייעו לנו לקדם מהלך זה."

---

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), תשפ"ד-2023

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 35, 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הוראת שעה

1.        לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט"ז בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023) (להלן – התקופה הקובעת), יראו כאילו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 (להלן – התקנות העיקריות) –

(1)        בתקנה 1 –

(א)        במקום ההגדרה "שווי של נזק עקיף" נאמר:

""אזור מיוחד" – האזור הכולל את היישובים והאזורים המפורטים בתוספת השנייה או בתוספת הרביעית, המוכרז בזה יישוב ספר בתקופה הקובעת, הכול לפי העניין;

"הוראה על סגירת מוסד חינוך" – הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך ברשות מקומית באזור מיוחד, שניתנה בתקופה הקובעת;

"החלטות הממשלה" – כל אחת מאלה:

(1)        החלטת הממשלה מס' 950 מיום כ"ז בתשרי התשפ"ד (12 באוקטובר 2023);

(2)        החלטת הממשלה מס' 975 מיום ג' בחשוון התשפ"ד (18 באוקטובר 2023);

(3)        החלטת הממשלה מס' 978 מיום ד' בחשוון התשפ"ד (19 באוקטובר 2023);

(4)        החלטת הממשלה מס' 988 מיום ח' בחשוון התשפ"ד (23 באוקטובר 2023);

"חוק מיסוי מקרקעין" – חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963;

"חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;

"מוסד ציבורי זכאי" – כהגדרתו בסעיף 38ג לחוק;

"שווי של נזק עקיף" – אחד מאלה, לפי בחירת הניזוק, ובלבד שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה, מחמת אי-אפשרות לנצל נכסים כתוצאה ממלחמה או מחמת הפסקת פעילות כתוצאה ממלחמה:

(1)        מסלול שכר עבודה; לעניין זה –

"יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – יום שבו לא עבד עובד בעבודתו אצל ניזוק בכל מקום שהוא בשל המצב הביטחוני, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, ואם העובד אינו מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטות הממשלה בתקופה הקובעת, ובלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה:

(1)        הוא נעדר מעבודתו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק או בשל איסור על התקהלות;

(2)        הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, שמתגורר באזור המיוחד, או שהוא קרוב של אדם כאמור שמתגורר באזור המיוחד, והוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו או טיפול בו (בפסקה זו – העובד הקרוב), ובלבד שמתקיימים לגבי האדם עם המוגבלות שני אלה:

(א)        מוגבלותו או מוגבלות קרובו שעליו הוא משגיח או שבו הוא מטפל, לפי העניין, ידועה למעסיק, או שהוא או העובד הקרוב, לפי העניין, המציא למעסיק אישור או תיעוד רפואי המעיד על מוגבלותו או על מוגבלות קרובו;

(ב)        הוא אינו יכול להגיע למקום העבודה או לשהות בו משום שמוגבלותו או מוגבלות קרובו שעליו הוא משגיח או שבו הוא מטפל, לפי העניין, מונעת ממנו לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף בתקופה הקובעת;

והכול בתנאי שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקה (3)(א) ו-(ב), בשינויים המחויבים;

(3)        הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עימו, עקב הוראה על סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו, המצוי באזור המיוחד, אף אם המוסד לא היה פעיל בתקופה הקובעת, או עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור המיוחד, והכול ובלבד שאין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ומתקיים אחד מאלה:

(א)        הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה עצמאי של הילד;

(ב)        בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד;

הוראות פסקה זו יחולו לגבי עובד שהוא אומן, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיחשב כיום היעדרות רק אם לא ניתן פיצוי לפי פסקה זו בעד אותו יום בשל יום היעדרות של הורהו של הילד, לפי העניין, לצורך השגחה על אותו ילד; לעניין זה –  "אומן" – הורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והביטחון החברתי הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה;  "הורה עצמאי", "ילד", "מוסד חינוך" – כהגדרתם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006;

"מסלול שכר עבודה" –

(1)        לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) ו-(3) – 520 שקלים חדשים (להלן בהגדרה זו – שווי הנזק) לכל יום עבודה ששילם המעסיק בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני;

(2)        לגבי ניזוק שהוא קיבוץ – שווי הנזק, מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני ששולמו לעובד שאינו חבר קיבוץ, בתוספת שווי הנזק מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם;

(3)        לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו לשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו האמורה, כולל תמיכות ותרומות, מוכפל בשווי הנזק לכל יום עבודה ששילם המעסיק בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני; לעניין זה, "שנת הבסיס" – כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק;

(4)        לגבי ניזוק שהכנסתו היא מעסק או ממשלח יד לפי סעיף 2(1) לפקודה (להלן – עובד עצמאי), שעובד במוסד חינוך ונעדר מעבודתו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו הוא עובד, או לגבי עובד עצמאי המתגורר באזור המיוחד שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ונעדר מעבודתו בשל המצב הביטחוני, ומחזורו נפגע בשל היעדרות זו – שווי הנזק מוכפל במספר ימי ההיעדרות של העובד העצמאי בשל המצב הביטחוני;  לא עבד העובד האמור בחלק מיום העבודה, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד הוא שעה אחת או יותר;  לעובד המועסק במשרה חלקית, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, לסך כל שעות העבודה ליום במשרה מלאה;

(2)        מסלול מחזורים ובלבד שהנזק אירע באזור המיוחד; לעניין זה –

"הפרש המחזורים" – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס לבין מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות; ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר;

"מחזור עסקאות", "מחזור עסקאות בשנת הבסיס", "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס", "מס תשומות", "עוסק המדווח על בסיס מזומן", "קרוב", "שנת הבסיס", "תמיכות ותרומות" – כהגדרתם בסעיף 38ג לחוק;

"מסלול מחזורים" –

(1)        לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקה (2) – סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;

(2)        לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן, הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב-12, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;  והכול לא יותר מ-2,500,000 שקלים חדשים, ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני;

"משלים ההוצאה הנחסכת" – התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת, לפי העניין, מ-1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תיחשב כאפס, ולגבי מי שעיסוקו במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק – לא יותר מ-7.5%;  ולגבי קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 – לא יותר מ-12%; או שיעור אחר שהחליט עליו המנהל במקרים שבהם שוכנע כי שיעור ההוצאה הנחסכת אינו משקף את ההוצאות שנחסכות במקרה של אי-הפעלת עסקו של הניזוק;

"סכום הוצאות השכר הנחסכות" – סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות בעבור כלל העובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום, שפוטרו או שעבודתם הופסקה בדרך אחרת, מוכפל במספר הקובע, לפי העניין; לעניין זה, "המספר הקובע" –

(1)        לגבי ניזוק שהוא עוסק המדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו-חודשית – 6;

(2)        לגבי ניזוק אחר – 12;

"סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות" – אחד מאלה, לפי העניין, ובלבד שהוא סכום חיובי:

(1)        לגבי ניזוק כאמור בפסקה (1) להגדרת "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" – סכום השווה לשכר העבודה ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור עסקאות לעניין תקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 0102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;

(2)        לגבי ניזוק כאמור בפסקה (2) להגדרת "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" – סכום השווה לשכר העבודה הממוצע בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 0102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; לעניין זה, "שכר העבודה הממוצע בתקופת הבסיס" – שכר העבודה ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור עסקאות בתקופת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות שלו באותה תקופה, ואם היה הניזוק כאמור מדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו-חודשית – מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-2;

(3)        לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום השווה לשכר העבודה השנתי הממוצע בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 0102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; לעניין זה, "שכר העבודה השנתי הממוצע בתקופת הבסיס" – שכר העבודה ששולם בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות שלו באותה תקופה;  בהגדרה זו, "שכר העבודה ששולם" – בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

"שיעור ההוצאה הנחסכת" –

(1)        לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) – סך כל התשומות השוטפות בשנת הבסיס, מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בשנת הבסיס ומוכפל ב-0.85 ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה;

(2)        לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – ההוצאות הקשורות למכירות בשנת הבסיס, מחולק בסך כל הכנסתו בשנת הבסיס, ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק בסכום ההכנסה בשנת הבסיס; לעניין זה, "ההוצאות הקשורות למכירות בשנת הבסיס" – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה שהוצאו בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12;

(3)        לגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת הבסיס, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכול אילולא היה עוסק פטור כאמור, מחולק בסכום הכנסתו בשנת הבסיס ומוכפל ב-0.85;

(4)        לגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת הבסיס, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכול אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק בסכום הכנסתו בשנת הבסיס ומוכפל ב-0.85, ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה;

"תקופת הבסיס" – התקופה המקבילה בשנת 2022 לתקופת הזכאות;

"תקופת הזכאות" – כל אחת מאלה לפי העניין:

(1)        לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד-חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי – התקופה שמיום ט"ז בתשרי התשפ"ד (1 באוקטובר 2023) עד יום ט"ז בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023);

(2)        לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית – התקופה שמיום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023) עד יום ט"ז בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023);

(3)        לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד-חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי – התקופה שמיום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י"ז בכסלו התשפ"ד (30 בנובמבר 2023);

(4)        לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית – התקופה שמיום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023);

"תשומות שוטפות" – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווח לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ולרבות הוצאות שדווחו בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאינן תשומות, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023), הדוח כאמור הוגש עד יום כ"א בתשרי התשפ"ד (6 באוקטובר 2023), ולמעט אלה:

(1)        תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, זולת אם אישר המנהל, לבקשת העוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו;

(2)        תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף שנרכש לצורכי העסק;

"תשומות שוטפות בשנת הבסיס" – סך כל התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12;

(3)        מסלול חקלאות, ובלבד שהנזק אירע לגידולים חקלאיים באזור המיוחד ושהניזוק שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; לעניין זה –

"יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "שווי של נזק עקיף";

"מסלול חקלאות" – אחד מאלה, והכול לא יותר מ-3,000,000 שקלים חדשים:

(1)        לגבי ניזוק חקלאי שיש לו נזק לגידולים חקלאיים באזור המיוחד – סכום של 12,844 שקלים חדשים מוכפל במספר העובדים של הניזוק המועסקים בשטחים האמורים;

(2)        לגבי ניזוק חקלאי שיש לו נזק לגידולים חקלאיים באזור הכולל את היישובים והאזורים המפורטים בתוספת השלישית – הסכום כאמור בפסקה (1) או הנזק הממשי, לפי בחירתו של הניזוק;

"שכר העבודה היומי" – כהגדרתו בפסקה (4) להגדרה "שווי של נזק עקיף", כנוסחה ערב תחילתן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023; ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה "השכר המרבי" שבפסקה (4) האמורה כאילו במקום "25" בא "22";

(4)        מסלול קבלן ביצוע, ובלבד שהנזק אירע באזור המיוחד; לעניין זה –

"הוצאות קבועות" ו"קבלן ביצוע" – כהגדרתם בסעיף 38ג לחוק;

"חלק השכר המזכה" – כהגדרתו בסעיף 38ג לחוק, ואולם לעניין "הוצאות השכר בתקופת הזכאות" – תקופת הזכאות היא חודש אוקטובר 2023 בלבד;

"מסלול קבלן ביצוע" – לגבי ניזוק שהוא קבלן ביצוע – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ-2,500,000 שקלים חדשים;

"התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט"ז בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023)";

(ב)        בהגדרה "ניזוק", בסופה נאמר "ולעניין ההגדרה "שווי של נזק עקיף", למעט מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד, ואולם לעניין פסקה (1) בהגדרה האמורה – לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" או שהוא מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטות הממשלה בתקופה הקובעת, ולרבות מי שהוא עובד עצמאי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה "מסלול שכר עבודה";

(2)        בתקנה 2(א), במקום "שנקבע בתוספת" נאמר "שנקבע בתוספת הראשונה";

(3)        בתקנה 4, אחרי "החלטה אחרת" נאמר "לעניין זה, "מס" – סכום אשר רואים אותו כחוב מס לפי חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980";

(4)        במקום תקנה 5 נאמר:  "תביעה לקבלת פיצויים

5.         (א)        תביעה לפי תקנות אלה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי תקנות אלה ולשם תשלום הפיצויים לפיהן.

(ב)        עוסק המבקש פיצויים לפי תקנות אלה יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ-16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הנוגעת לעניין ועד תום ארבעה חודשים מהמועד האמור; אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל מהמועד האמור, יודיע על כך המנהל מראש, ויידחה המועד להגשת התביעה לתקופה של 15 ימים או עד שיודיע המנהל שנסתיימו הנסיבות האמורות, לפי המוקדם; הודעת המנהל על דחיית המועד או על סיום הנסיבות כאמור, לפי העניין, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות המסים.

(ג)        המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בתקנת משנה (ב), בתקופה נוספת, אחת או יותר, לעוסק מסוים, אם מצא כי יש סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים.";

(5)        במקום תקנה 8 נאמר:  "קביעת הזכאות לפיצויים, תשלום הפיצויים ותשלום המקדמות

8.         (א)        לעניין קביעת הזכאות לפיצויים, תשלום הפיצויים ותשלום המקדמות לפי תקנות אלה יחולו הוראות סעיפים 38ז ו-38ח לחוק, כנוסחם בסעיף 1(2) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 (להלן – חוק הסיוע הכלכלי), בשינויים המחויבים.

(ב)        דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי הניזוק לפי המסלול שבחר – ינמק המנהל את החלטתו בכתב.";

(6)        במקום תקנה 11 נאמר:  "השגה וערר

11.        (א)        הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי תקנות אלה, רשאי להגיש השגה למנהל, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; החלטה בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בכתב בתוך 8 חודשים; ביקש המנהל מהניזוק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות תקופה שהוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה.

(ב)        ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בתקנת משנה (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותה תקנת משנה, פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור.

(ג)        השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים.

(ד)        המנהל רשאי לדון בהשגה ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.

(ה)        הרואה את עצמו מקופח עקב החלטת המנהל, רשאי בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה, לערור עליה לפני ועדת ערר.";

(7)        בתוספת –

(א)        במקום הכותרת, נאמר "תוספת ראשונה";

(ב)        בפרט 2, במקום "משווי הנזק" נאמר "משווי של נזק עקיף";

(8)        סעיף זה מכיל טבלה או תמונה - לחצו לצפיה

סייג לתחולה

2.       (א)        תקנות אלה לא יחולו על ניזוק שהוא אחד מאלה:

(1)        המדינה;

(2)        גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;

(3)        קופת חולים;

(4)        מוסד ציבורי, כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, למעט אם הוא מוסד ציבורי זכאי;

(5)        ניזוק שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני תחילת התקופה הקובעת;

(6)        ניזוק שעסקו לא היה פעיל לפני יום ט"ו בתשרי התשפ"ד (30 בספטמבר 2023); לעניין זה, יראו ניזוק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, בשל התקופה שלפני תחילת התקופה הקובעת, אלא אם כן הוכיח הניזוק, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל.

(ב)        פסקה (1) בהגדרה "שווי של נזק עקיף", כנוסחה בתקנה 1(1)(א) לתקנות אלה, לא תחול על ניזוק שלא הגיש לפקיד השומה דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש אוקטובר 2023, הכול לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993.

(ג)        פסקה (2) בהגדרה "שווי של נזק עקיף", כנוסחה בתקנה 1(1)(א) לתקנות אלה, לא תחול על ניזוק שמתקיים בו אחד מאלה:

(1)        הוא מוסד כספי כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;

(2)        הוא קופת גמל כהגדרתה בפקודה;

(3)        הוא קרן נאמנות כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה;

(4)        הוא חבר בורסה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

(5)        בשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן, חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף;

(6)        עיסוקו בחקלאות;

(7)        עיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, "מכירת זכות במקרקעין" – כהגדרת "מכירה", לעניין זכות במקרקעין, בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963;

(8)        מי שיותר מ-50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2022 או 2023 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה;

(9)        הוא לא שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; לעניין זה –  "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "שווי של נזק עקיף", כנוסחה בתקנה 1(1)(א) לתקנות אלה;  "שכר העבודה היומי" – כהגדרתו בפסקה (4) להגדרת "שווי של נזק עקיף" בתקנות העיקריות, כנוסחה ערב תחילתן של תקנות אלה; ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה "השכר המרבי" שבפסקה (4) האמורה כאילו במקום "25" בא "22".

 

שמירת דינים

 

3.        אין באמור בתקנות אלה כדי לפגוע בזכאותו של ניזוק ביישוב או באזור שהוכרז יישוב ספר ערב תחילתן של תקנות אלה, והוא רשאי לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות כנוסחן ערב תחילתן של תקנות אלה.

המשך תחולת הוראות מחוק הסיוע הכלכלי

4.        הגדרות והוראות מחוק הסיוע הכלכלי שהוחלו בתקנות אלה, ימשיכו לחול לעניין תביעות לפי תקנות אלה גם לאחר פקיעת תוקפו של החוק האמור, כנוסחן ערב הפקיעה.

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר